דמעות של מלאכים

אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן, את עקבות הזמן האבוד שלך, האמיני לי, את הכל אשכח, אונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה, הוא שביר כל כך אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן”

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה, לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע, אף כי שוב פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר, למרות הכל, הכל נגמר.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה הנעורים שבאו פתע אל סופם