שם בין ההרים ובין כפרים אתה עובר
שדות פתוחים מלאים בתות
וריח גשם מתגבר
עוד הצעיף שלי על צווארך שומר
מפני רוחות מזרח קרות
הלוואי השמש תחמם
כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל
הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל
הדאגה לך שורפת מבפנים
זוכר לחשת בפניי
יהיו עדיי הכוכבים
בלילות מסתובבת בין קירות
בין חלקים של חלומות עד שתחזור
יפה שלי תראה אותנו אוהבים
הלוואי נאהב כל החיים
נבחר בין טוב לטוב
כל מה שהובטח כבר לא עומד בזמן הזה
מונח על קרקעית הים
בקול רחוק ומעומעם
אומרים יש אהבה של פעם בחיים
אשא תפילה ימים שלמים
יהיו עדיי הכוכבים
קשה לכתוב דמעות
הלב נצבט ובגרון מחנק, והדמעות יורדות להן כמו גשם, ולא רואים דבר מרוב אבק
ומי יודע איך בכלל לגשת
