כשצלצלת רעד קולך

היה הולך ושב אלי קודח, היה נושא דמותי ממול פניו, הגידו נא, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית, אבל אתם הן לא תוכלו לשוב, ואיך קרה, איך קרה ואיך קורה עדיין שהחיטה צומחת שוב.

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו, וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות, ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו, והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות