עצוב למות באמצע התמוז
דגלי הקיץ נישאים אל על,
על ראש התורן תור הומה ולא יחדל.
כי על קיצך, ועל קצירך הידד נפל.
עצוב למות באמצע התמוז
דווקא כשהאפרסקים בשפע,
וכל הפרי דווקא צוחק בסל.
ועל קיצך, ועל קצירך הידד נפל.
עצוב למות באמצע התמוז,
עכשיו באמצע התמוז נמות
אל בוסתני הפרי שהתייתמו.
הידד אחר הידד, נפול יפול
ועל קיצך, ועל קצירך, ועל הכל…
אל תלכי מכאן
אל תלכי מכאן, אל תקחי מכאן, את עקבות הזמן האבוד שלך, האמיני לי, את הכל אשכח, אונות קטנות של הכאב וברח ומילה רעה שאמרתי לך אושר בן שעה, הוא שביר כל כך אל תלכי מכאן, אל תלכי מכאן”
