כשצלצלת רעד קולך

אבא, על הדרכים שכה אהבת לטפח, אני הלכתי וניסיתי לנצח, ולא תמיד הבנתי איך כי לא הכל הולך, אני שונה ממך אבל מאד כמוך

תמונות שרק בזיכרוני עוד, כמו פרחים ברוח, תמונות שרק בזיכרוני, פזורות ברוח לכל עבר זרועות

כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל, הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל, הדאגה לך שורפת מבפנים, זוכר לחשת בפניי, יהיו עדיי הכוכבים.