קבורה אזרחית בישראל – חלופות ועלויות

קבורה אזרחית

קבורה אזרחית היא כל קבורה אשר מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו. היא שונה מהקבורה "הדתית" בגמישות שלה לגבי אופי מעמד ההלוויה (התוכן שלו, מי מנהל את טקס ההלוויה), עיתוי הקבורה (פחות לחץ זמן ביחס לקבורה הדתית ששואפת לקבורה כמה שיותר קרובה לעיתוי המוות), השימוש בארון, וכן דת הנפטר (גם אזרחים ישראלים שישנה שאלה האם הם מוגדרים כיהודים על ידי משרד הפנים פונים לחלופה של קבורה אזרחית).

סיבות עיקריות

סיבות עיקריות לבחירה בקבורה אזרחית:

  1. נפטרים יהודים אשר אינם מעוניינים להיקבר בהתאם לחומרות ההלכה.
  2. נפטרים יהודים שרוצים להכתיב את אופי טקס ההלוויה
  3. מי שאינו רוצה להתנהל מול חברת קדישא לקביעת הסדרי ההלוויה
  4. מי שמעוניין בחלופה של אופרה – שריפת גופה לפני או אחרי מעמד הפרידה
  5. נפטרים יהודים המעוניינים להיקבר בארון וזה אינו מתאפשר בבית העלמין הדתי הרגיל באותו אזור.
  6. נפטרים אשר אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה ולכן אינם יכולים להיקבר בטקס אורתודוקסי
  7. נפטרים אשר שייכים לעדה דתית שאינה מוכרת בישראל

היכן מתאפשרת קבורה אזרחית?

קבורה אזרחית יכולה להתבצע באחת משתי האופציות שלהלן:

  1. בית קברות אזרחי
  2. בחלקה מיוחדת אזרחית בתוך בית עלמין רגיל.

 החוק "הזכות לקבורה אזרחית חלופית", קובע: כי המדינה היא האחראית על הקמת בתי קברות אזרחיים ובמקביל אחראית המדינה על הקצאת שטחים, המיועדים לקבורה אזרחית, בבתי העלמין הקיימים.

בנוסף החליטה הממשלה בשנת 2000  כי בכל בית עלמין חדש יוקצה שטח לקבורה אזרחית.

מי משלם על קבורה אזרחית?

המוסד לביטוח לאומי ישלם את הוצאות הקבורה והשירותים הכרוכים בכך על ידי מתן "דמי קבורה". זכאי לדמי קבורה כל מי שנפטר בישראל או תושב ישראלי (לפי הגדרות הביטוח הלאומי) אשר נפטר בחו"ל. התשלומים על שירותי הקבורה יועברו ישירות מהביטוח הלאומי לחברות הקבורה. חברות הקבורה צריכות לספק ללא תשלום נוסף : חלקת קבר, הסעת הנפטר ממקום הפטירה לחלקת הקבר, טהרה, תכריכים, קבורה, ניהול הלוויה וקביעת שלט זמני על הקבר. הסעת הנפטר היא ממקום הפטירה למקום הקבורה, שנמצאים בתחום הרשות המקומית שבה פועלת החברה קדישא, וכן מבית החולים הנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר.

אז על מה כן משלמים:

  • שינוע גופה מחוץ לתחומו של תאגיד הקבורה (אם יש לשנע את הגופה מאזור שאינו באזור שאחראי עליו תאגיד הקבורה של אזור מגוריו של הנפטר)
  • שינוע בשעות שאינן שעות פעילות רגילות
  • שמירת הגופה בבית קירור
  • רכישת חלקת קבר בחיים
  • אספקת ארון קבורה
  • מודעות רבל
  • אוטובוסים למלווים
  • סידורי פרחים
  • תכריכים מהודרים
  • השלמת מלווים לצורך מניין

מחירונים:

שירותי קירור מעבר ליום – 356 ₪ ליום

פינוי באמבולנס מעבר לשעות פעילות רגילה – 600 ₪

פינוי באמבולנס מאזור שמחוץ לתחום תאגיד הקבורה – 373 ₪ + 11 ₪ לכל ק"מ מעבר ל- 10 ק"מ הראשונים


סוגי קבורה ועלויות

קבורת שדה – קבורה המבוצעת במשטח אופקי ישר בו מסודרים הקברים זה לצד זה במרחקים קבועים, ובעומק הקרקע.

קבורת מכפלה – שיטת קבורה זו מותאמת לבני זוג אשר רוצים להיקבר בחלקת קבר אחת, אחד על גבי השני, כאשר ביניהם מפרידה אדמה ואבני גולל, על פי דרישות ההלכה

קבורת סנהדרין – קבורה בתוך כוכי קבורה בקיר המתנשא לגובה של עד 3 קברים

תושב ישראל יהודי המבקש לרכוש בחייו חלקת קבר בבית עלמין הקרוב למקום מגוריו – ישלם את התעריף הבסיסי שנקבע בתוספות הראשונה והשנייה לחוק שירותי הדת היהודיים  (התעריפים נקבעו לפי היישוב בו נמצא בית העלמין).

במקרה בו הרוכש מבקש לרכוש בחייו חלקת קבר בבית עלמין אשר לא נמצא ביישוב מגוריו – ישלם תעריף גבוה יותר מהתעריף הבסיסי.

החוק קובע גם כי תינתנה הנחות ברכישת חלקת קבר במכפלה ("קבורה זוגית"), בסנהדרין ("קבורה רוויה") וכן הנחה ברכישת חלקת קבר הסמוכה לחלקת הקבר בה קבור/ה בן/בת זוגו של הרוכש/ת (יש אפשרות להנחות מצטברות).

מצורף קישור למחשבון עלויות רכישת חלקה

דוגמאות (ביחס לתעריפון שנת 2020)

עיר

שדה – תושב

שדה- לא תושב

סנהדרין – תושב

סנהדרין – לא תושב

ירושליים

            15,511

      20,164

       11,633

       15,123

תל אביב     

            15,511

      20,164

       11,633

       15,123

חיפה        

            15,511

      20,164

       11,633

       15,123

הרצליה                 

            14,455

      18,792

       10,841

       14,094

מעלה אדומים

            14,410

      18,733

       10,808

       14,050

רעננה                    

            13,620

      17,706

       10,215

       13,280

ראשון לציון           

            12,482

      16,227

          9,362

       12,170

כפר סבא               

            12,449

      16,184

          9,337

       12,138

רחובות                  

            10,842

      14,095

          8,132

       10,571

רחובות מרמורק-שעריים

            10,842

      14,095

          8,132

       10,571

נתניה                    

               9,296

      12,085

          6,972

          9,064

יבנה                      

               9,229

      11,998

          6,922

          8,998

נס ציונה                

               9,051

      11,766

          6,788

          8,825

פתח תקווה              

               8,487

      11,033

          6,365

          8,275

עליות נוספת הקשורות לקבורה והלוויה:

מצבה – מאוד צלויה ההחירה אישית – 3000-12000 ₪

נגן להלוויה – 800-1500 ₪

הרכב מוזיקאלי כ- 3000 ₪

צלם 2000-3000 ₪

עריכת קליפ זיכרון 3000 ₪

ארגון והפקת הלוויה מקצועי – 3000-5000 ₪

מנחה הלוויה / מעמד פרידה 1000-2000 ₪

ארון מהודר – מאוד תלוי באיכויות הנדרשות ולכן יכול לנוע 1000-8000 ₪

הלבשה למעמד ארון 500-1000 ₪

איפור למעמד ארון  500 ש"ח

אוטובסים להלוויה – תלוי בכמויות ומרחק

מודעות אבל – 500-1000 ₪


מה מצב בתי הקברות האזרחיים נכון להיום?

האחריות על הקמת בתי עלמין אזרחיים ועל הקצאת השטחים לקבורה אזרחית בבתי קברות קיימים, היא באחריות המשרד לשירותי דת. כיום יש בישראל 1251 בתי-עלמין, כ-40 מהם הם בתי עלמין אזרחיים/חלקות אזרחיות, הפרוסים ברחבי הארץ.

מי רשאי או לא ראשי לעסוק בקבורה אזרחית?

על תהליך הקבורה בפועל אמונות חברות קבורה, אשר קיבלו היתר לעשות כן מהמוסד לביטוח לאומי והמשרד לשירותי דת. רק חלק מאותן חברות רשאיות גם להתעסק בכל הקשור לקבורה אזרחית. כאשר בוחרים ללכת לתהליך של קבורה אזרחית, יש לוודא כי אכן לחברת הקבורה ישנו רישיון תקף לעסוק בקבורה אזרחית.

המעמד החוקי של קבורה אזרחית

ב- 1996 נחקק החוק: "הזכות לקבורה אזרחית חלופית" אשר הסדיר ואפשר את עניין הקבורה האזרחית בישראל. החוק קובע: כי אדם רשאי להיקבר על פי רצונו השקפת עולמו ומצפונו בקבורה אזרחית. החוק מבהיר כי קבורה אזרחית אינה בהכרח קבורה חילונית; זהו טקס קבורה שאופיו נקבע על פי  בחירת הנפטר, לפני מותו, או בחירת קרוביו. לפי החוק, "הבחירה יכולה שתהיה בצוואה או בכל דרך אחרת"

בג"צ אף הוא היה מאוד ברור בפסיקותיו בנושא:

"ליבתה של הזכות לכבוד המת טמונה באינטרס הנפטר בעודו בחיים, בהגנה על כבודו לכשיילך לעולמו. שורשיו של אינטרס זה בציפייתו הלגיטימית של אדם, בעודו בחייו, כי כבודו, ציפיותיו, רצונותיו ומורשתו, יישמרו ויכובדו גם לאחר פטירתו" … אוסיף כי שורשיה של חובת ההגנה על כבוד המת – ממנה נגזר הצורך לקיים את רצונו – נטועים בזכותו החוקתית של האדם לכבוד ולאוטונומיה אישית " …. " הגוון החוקתי שנושאת חובה זו מעניק לה עליונות נורמטיבית על פני האינטרסים של בני המשפחה, ומוביל להעדפת רצון המת במקרה של התנגשות"

מה ההבדל בין קבורה אזרחית לקבורה חילונית בישראל

קבורה חילונית היא קבורה אשר אינה נעשית על פי חוקי ההלכה האורתודוקסית או חוקי דת כלשהם לצורך העניין. לרוב, תעשה קבורה חילונית בטקס קבורה אלטרנטיבי לפי בחירתו של הנפטר או משפחת. כדי לממש קבורה חילונית נדרש מקום המאפשר קבורה אזרחית. בהחלט יכולה להיות קבורה אזחית עם אופי אורתודוקסי – לדוגמא יתכן שאדם שאינו מוגר על ידי משרד הפנים כיהודי אך חיי חיים יהודיים כל חייו ירצה לקיים קבורה דתית אך יבצע אותה בבית עלמין אזרחי.

היכן מתאפשרת קבורה חילונית?

קבורה חילונית מתאפשרת בבתי עלמין אזרחיים או בחלקות מיוחדות אזרחיות בבתי עלמין רגילים או לתושבי הקיבוצים בבתי העלמין בקיבוצים. כיום, ישנם כ-40 בתי עלמין אזרחיים וחלקות אזרחיות בהם ניתן להיקבר אזרחית.

אולי יש לכם עוד שאלות?

נשמח תמיד לחשוב יחד, להתייחס לשאלותכם – פשוט צרו קשר

התקשרו  073-3742020 או השאירו לנו פרטים ונחזור אליכם

דילוג לתוכן